בגן החיות התנ"כי אנחנו נותנים מקום של כבוד לבעלי-חיים ישראלים שמוזכרים בתנ"ך.
כשגן החיות התנ"כי הוקם על ידי פרופ' אהרון שולוב היה לו חזון להקים מקום שבו תושבי הארץ יוכלו לפגוש מקרוב בעלי-חיים ישראלים ותנ"כיים.
במשך הזמן גן החיות גדל וגם מגוון בעלי-החיים שבו, אבל עדיין יש דגש על בעלי-החיים המקומיים שברובם מופיעים בין דפי התנ"ך. חלקם נכחדו מנופי הארץ, וחלקם עדיין פה.
"וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ." (בראשית ב', י"ט)
תחום מחקר הזואולוגיה המקראית התפתח על ידי חוקרים ישראלים במאה העשרים. אחד מהם הוא יהודה פליקס, שחיבר מגדירים לזיהוי החיות המקראיות.
יהודה פליקס כותב בספרו "החי של התנ"ך- ספר הזאולוגיה המקראית" (הוצאת סיני, 1954) על הזיהוי של בעלי-החיים מהתנ"ך:
”נביאי ישראל דיברו אל עם חי על אדמתו ומעורה בטבע ארצו. הם הרבו להשתמש במשלים מעולם החי והצומח. נושא המשל, החיה או הצמח, היה מוכר לשומע והוא שסייע לו להבנת הנמשל. ברם בימינו הפוכים הדברים. לא אחת מובן לנו הנמשל יותר מנושא המשל החי או הצמח. אך לא נוכל לרדת לעומקו של הכתוב אם לא נבין את שני חלקי המשל כאחד. פרקי הטבע היפים בתנ"ך לא יובנו כראוי אם לא נכיר את בעלי החיים והצמחים עליהם המדובר...
כתוצאה מניתוקו של עם ישראל מטבע ארצו וממסורת השמות של בעלי החיים שבמקרא, ברור שלא נוכל בוודאות לזהותם כיום. נעזרנו בשמותיהם אצל עמי הקדם, בגלויים הארכאולוגיים של פסלי חיות, ציורים וכתובות. אך בעיקר סמכנו על התיאורים של התנ"ך עצמו וכן על ספרות חז"ל, התלמוד והמדרש".
מוזמנים להגיע לגן החיות ולראות את בעלי-החיים מהתנ"ך קמים לחיים מבין הדפים!
"וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה,כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.” (ישעיה, י"א, ו'-ח').
