ראם לבן

• הראם הערבי נמצא בסכנת הכחדה. הוא ניצוד בגלל הקרניים והבשר שלו. האחרון ניצוד בטבע על ידי ציידים בלתי חוקיים בשנת 1972. למרבה המזל נעשה ניסיון להקים גרעיני רבייה בשנות ה-50 ובשנת 1962 נשלחו כמה פרטים לגן החיות שבפניקס אריזונה, ארה"ב. האקלים שם מאוד דומה לזה שבבית הגידול הטבעי שלהם.
• הראם הסתגל היטב לחיים בתנאי מדבר קיצוניים. הוא מסוגל להתקיים שבועות ללא שתיית מים, פעיל בעיקר בלילה ומסוגל להלך זמן רב ומרחקים עצומים בחיפושיו אחר מזון. לעיתים חופר גומות רביצה בעזרת קרניו ורגליו על מנת שימשו כמקומות מנוחה מוצלים וקרירים יותר מהסביבה הלוהטת. את הראם מאוד קשה למצוא בשטח מכיון שהוא נודד ברחבי שטח המחייה שלו. למרות שהגשם נדיר במדבר, הראם יכול להבחין בגשם מרחוק ובקלות למצוא לעצמו שטחי מרעה. יש זואולוגים המאמינים שלראם יש מכ"ם פנימי שעוזר להם לצפות שינויים במזג האוויר.מכיוון שהראם חי בתנאי מגז אוויר מדבריים וקשים הוא פיתח כמה דרכים להתמודד עם החום ועם המחסור במים. הפרווה שלהם משמשת כמערכת מקררת. הצבע הלבן הבוהק של הפרווה מחזיר את רוב החום המגיע מהשמש.לראם יכולת לחיות ללא מים והוא יכול להימנע משתייה במשך שנים.הם מספקים את הצורך בנוזלים על ידי ליקוק הטל אשר נאסף מוקדם בבוקר על צמחיית המדבר. מגוון מקורות המזון שלו, מבין צמחי המדבר, הוא רב.
• היום, ישנה אוכלוסייה בשבייה המונה יותר מ 600 פרטים וכבר החל תהליך שחרור לטבע בעומן ובירדן, תחת השגחה ופיקוח.
• כיום יש יותר מ-300 פרטים משוחררים בעומן ו-100 בערב הסעודית בשמורה מוגנת ובטבע. בגן החיות התנ"כי ישנו עדר ראמים שמהווה גרעין שימור ורבייה. עדר הראמים הערבים שלנו הגיע מחי-בר יטבתה. תוכלו לראות אותם בחצר האפריקאית.
• בחי- בר יטבתה מופעלת תכנית השבה לטבע במסגרתה שוחררו באזור הערבה מספר פרטים על ידי רשות שמורות הטבע והגנים.

צילום: שי בן עמי