תמר מצוי

שם עיברי: תמר מצוי
שם אנגלי: DATE PALM
שם לטיני: Phoenix dactylifera
תפוצה- גדל באזורים השחונים של הארץ הן כעץ בר והן כעץ פרי תרבותי. התמר תורבת בתקופה קדומה ביותר. תפוצתו הטבעית משתרעת על פני מדבריות הסהרה וחצי האי ערב, וכן בעירק ובדרום אירן.
הקשר לאדם/חי: התמר הוא "הדבש" משבעת המינים. העץ בעל גזע אחד, בלתי מסתעף, שגובהו עשוי להגיע עד 20 מ'. העצים הם חד-מיניים ומטע תמרים הינו ברובו עצי נקבה. על מנת לקבל פרי נוהגים לבצע האבקה מלאכותית. בחקלאות המודרנית מתבצע הגדיד (איסוף הפרי) בטרם הבשלה, והפירות מובחלים באורח מלאכותי. תמרים בשלים נאכלים ברצון רב על ידי עטלפי פירות.
בגן-החיות, אנו משתמשים בכפות התמרים כחומר קינון למיני ציפורים כמו תוכי-האהבה או כהעשרה לתוכים אחרים. הפירות המתוקים נאכלים ברצון ע"י הציפורים, והשאריות מגיעות לערימת הקומפוסט. כפות התמרים מהוות מאכל תאוה לפילים, האוכלים אותם בשלמותם.
מידע מעניין- עץ התמר עמיד בפני מלח, הוא מאפיין מקווה מים מלוחים במדבר ועל חופי הים. להבשלת הפרי הוא זקוק לטמפ' ממוצעת של 30 מעלות צלזיוס ולחות נמוכה. לכן נאמר על התמר "שראשו באש ורגליו במים".
בתנ"ך- התמר תופס מקום נכבד במקורות, באמנות ובפולקלור. למשל "צדיק כתמר יפרח" (תהילים צ"ב, 13)