ברדלס

שם מדעי: Acinonyx jubatus
מצב בעולם: פגיע
מצב בישראל: הפרט האחרון נצפה בשנת 1959
פרטים בגן החיות התנ"כי: שניים - זכר ונקבה

הברדלס הוא טורף ממשפחת החתוליים השייך לסוג משל עצמו. בעבר שכן הברדלס בכל רחבי אפריקה ובקדמת אסיה עד הודו. בית הגידול האופייני של הברדלס הוא נופי מדבר וסוואנה. הברדלס הוא טורף שהתמחה במרדף מהיר אחר טרפו בו הוא מסוגל לפתח מהירות של 110 קמ"ש, אולם מהירות זו נשמרת לזמן קצר בלבד. עיקר טרפו של הברדלס הם יונקים קטנים ובינוניים כצבאים. גופו של הברדלס הותאם להתמחותו בריצה: שכמותיו מוגבהות, בית החזה שלו גדול ובולט ובניגוד לשאר החתוליים וטפריו אינם מתכנסים אלא נשארים מחוץ לכיסיהם (בדומה לכלבים). התמחותו של הברדלס בריצה באה במקרים רבים על חשבון תכונות חשובות אחרות כגון יכולת נשיאת טרף למקום מסתור (הנמר למשל גורר את טרפו למרומי עצים על מנת להתרחק ממתחרים) לכן נחשף הברדלס לתחרות קשה מצד צבועים, כלבי בר ושאר טורפים שגוזלים לעיתים קרובות את טרפו.

כפי שהוזכר הברדלס שכן בעבר באזורים רחבים בעולם אולם פגיעה קשה בטרפו (בעיקר צבאים) על ידי האדם ואיסוף גורי ברדלסים לצורך אילופם דלדל את אוכלוסיותיו וגרם להכחדתו באזורים נרחבים. סיבה נוספת לפגיעה באוכלוסיותיו היא העובדה שבעבר הרחוק הברדלסים כמעט ונכחדו בשל גורמים טבעיים. אוכלוסייתם התאוששה אמנם אך מקורה במספר מצומצם של פרטים ולכן השונות הגנטית באוכלוסייה נמוכה, עובדה החושפת את הברדלסים למחלות שונות שהמשותף להם הוא רקע גנטי בעייתי. 

 עד לפני כחמישים שנה נצפו ברדלסים גם בישראל. הפרט האחרון נצפה בערבה בשנת 1959 ומאז לא נצפו יותר ברדלסים באזורנו. שמו העברי הקודם "נמר הצייד" נובע מהעובדה שבעבר נהוג היה לאלף ברדלסים שישמשו כמסייעים לציידים בעת ציד צבאים. כך למשל החזיק השליט המוגולי אכבר הגדול מהודו 9000 ברדלסים מאולפים במהלך 49 שנות שלטונו ששימשו אותו במסעות הצייד שלו. 

בשל הסכנה לקיומו מנסים גני חיות להרבות את הברדלסים בכדי להבטיח את הישרדות המין. אולם, התנהגותו של הברדלס, והבעיות הגנטיות המאפיינות את המין מקשים על רבייתו בשבי. לדוגמא, למרות שהחזיק 9000 ברדלסים ידוע רק מקרה אחד של רביית ברדלסים במהלך שנות שלטונו של אכבר הגדול. גם כיום מצליחים רק מעט מוסדות להרבות ברדלסים בשבי ומתבצעים מחקרים רבים בתחום, כאשר גם גן החיות התנ"כי שותף למאמץ המחקרי.