הפילה אביגיל איננה


הפילה אביגיל איננה - התקווה הגדולה התחלפה בעצב גדול
 
התקווה הגדולה והציפייה לגור פילים נוסף בגן החיות, לאחר 20 חודשי הריון של הפילה אביגיל, התחלפו בעצב גדול שירד על הגן. אביגיל הגיעה לגן החיות לפני כ-14 שנים ושהתה בגן יחד עם הפילות מיכאלה, תמר וסוזן. היא הייתה חלק בלתי נפרד מקבוצת הפילים וכרגע היא חסרה לנו מאוד. אביגיל הייתה פילה אסיאתית וההיריון שלה הוא חלק מפרויקט השימור והריבוי של הפילים האסיאתיים.
לפני כ-10 ימים, לאחר שבדיקות המעבדה והמעקב השגרתי הצביעו שההמלטה קרבה, נערך צוות הגן לסייע לאביגיל בציפייה גדולה. לאחר שההמלטה התמהמהה ואביגיל התקשתה להמליט ניסה הצוות הרפואי לסייע באמצעות טיפול תרופתי ומסאז'ים לזירוז ההמלטה. במשך מספר לילות רצופים (הפילות ממליטות בלילות בד"כ) שהה צוות גדול סמוך לאביגיל, בתקווה לטוב. בבקרים הייתה יוצאת לחצר ומטיילת בשבילי הגן, כדי לנסות ולזרז את ההמלטה באופן טבעי.
לאחר שההמלטה התעכבה ובעקבות בדיקות אולטרא סאונד תכופות, התברר שהפילה אינה מצליחה להמליט והעובר "תקוע" בתעלת ההמלטה. במצב דברים זה, החל מאבק להציל את חיי הפילה, מתוך חשש שהעובר כבר אינו בחיים. לארץ הוזעק בדחיפות צוות וטרינרים הולנדי-גרמני, שצבר ניסיון רב ביילוד פילים.
התקווה הייתה שאפשר יהיה לסייע בכל דרך לאביגיל להשלים את התהליך, אך משעה שזה לא קרה נערך הצוות לבצע התערבות ניתוחית בניסיון לשלוף את העובר ולהציל את הפילה. אין מדובר בניתוח קיסרי – אין אפשרות מעשית לבצעו בבעלי חיים כמו פילים, אלא בניתוח באזור האגן של הפילה, לכיוון תעלת ההמלטה, בניסיון לחלץ את העובר.

הניסיון שנמשך שעות רבות וקשות, נכשל. משעה שהסתיים ההליך, קיוו בגן החיות שאביגיל בכל זאת תצליח להתגבר. עדויות על תהליכים דומים בפילות ברחבי העולם, השאירו תקווה שאביגיל תוכל להמשיך ולחיות ולהתחזק עד להמשך טיפול. ההכרות שלנו עמה, המסירות של הצוות, הביטחון שחשה כלפי הצוות, כל אלה נתנו תקווה (קלושה) ומחודשת.
מיום ד' לפנות בוקר – לא עזבו את אביגיל לרגע. עטופה באהבה, היא קיבלה משככי כאבים ואנטיביוטיקה למניעת זיהומים, אך עם כל זה, היא בקושי אכלה ושתתה. היו רגעים שראינו כמה כואב לה.
ביום ו' לפנות ערב הכאבים הכריעו את אביגיל. בחצר האחורית, כשהפילות לא בסביבתה היא נשכבה על צידה ונשמה את נשימתה האחרונה.
העצב בגן החיות היה גדול. אפילו הקשוחים שבמטפלי הפילים מחו דמעה. העצב והעייפות היו גדולים, גם הפילות תמר וסוזן שהגיעו עמה מתאילנד הרגישו שמשהו קורה. ביום שבת בבוקר הכול התנהל אחרת בחצר הפילים- בשקט, באיטיות וברוגע השונה מאוד משגרת היום יום של מטפלי הפילים.
העצב הגדול על מותה של אביגיל הגביר את המחויבות העמוקה של צוות הגן כולו לנושא הריבוי והשימור של הפילים האסיאתיים הנדירים, הזקוקים לעזרת כולנו כדי להצילם מסכנת הכחדה. 
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר