מאחורי הקלעים - מחלקת ציפורים

הפגישה עם מטפלי מחלקת הציפורים התאפיינה בניחוח קל של דגים... ובתור כיבוד הוצעה קופסה רוחשת זחלים... לאחר בוקר עמוס בהאכלת גוזלים, ניקיון בריכות ותצוגות - היד עוד נטויה. הזחלים יחולקו בעתיד הקרוב להורנביל, חוגלות וארמדילו אך בינתיים, מיכל ארז– מנהלת המחלקה, טל רומנו וענאן אבו-תין מחלקים איתנו את סודות המחלקה הכי גדולה בגן. סדר היום במשק מתחיל ב-7:00 בבוקר. הכי דייקנית היא מיכל. מחתימים כרטיס, שותים קפה ומשוחחים קצת על עניינים (שלא קשורים לגן). טל שותה עוד כוס תה (כדי להוריד את הקפה) – ומתחילים לעבוד. מכיוון שהמדגרות נמצאות באזור המשק מתחילים קודם כל בהאכלת יד של גוזלים (נשרים, עופות דורסים, או פינגווינים). באביב האחרון טיפל הצוות ביותר מ-20 גוזלי נשרים. רובם כבר עברו למכלאות איקלום בצפון הארץ. המטרה כמובן היא לשחרר אותם בעתיד לטבע ובכך לסייע לאוכלוסיית הנשרים הטבעית ההולכת ופוחתת. אחד המטפלים גם הולך להאכיל את הפינגווינים בתצוגה הסמוכה כי הם תמיד אוכלים בהאכלת יד. לאחר מכן, מתפזרים המטפלים בתצוגות השונות. מיכל אחראית על איזור האגם וצפריית עופות ביצה, ענאן שם פעמיו לתצוגת התוכים והפינגווינים וטל עולה לכיוון צפריות האוחים, הדורסים והטרופית. בשלב זה על כל מטפל לספור (אם אפשר), לעשות סריקת בריאות, להאכיל ולנקות את השטח שברשותו. כדי להספיק את כל עבודות הבוקר, נעזר הצוות ב- 17 מתנדבים העוזרים במלאכה הדי מלוכלכת הזו. עזרה זו הינה חיונית לתפקוד השוטף של המחלקה והמטפלים מבקשים להודות להם על כך!!! עבודות הטיפול ממשיכות עד השעה 12:00 – ואז שוב הפינגווינים והגוזלים רעבים ושוב צריך להאכיל אותם... ועל כן, מעיד הצוות – שיש להם הכי פחות זמן להפסקות. ארוחת הצהריים נעשית בחטף – מיכל אוכלת במבה וארטיק, טל אוכל סנדוויץ' מהמזנון ורק ענאן חובר למחלקת האחזקה – שם יש "אוכל טוב". העבודה במחלקת הציפורים מגוונת ומאתגרת כאחד, מציינת מיכל ומוסיפה שככל שהקשר והקרבה עם הציפורים גדול יותר, כך ההנאה והסיפוק. הפינגווינים הם אולי העופות שהכי כיף לעבוד איתם – המגע הישיר והאכלת היד יוצרים הזדמנות לקרבה והבנה לגבי התנהגותם. ענאן מוסיף ואומר שבינו ובין הפינגווינים יש "חיבור מיוחד וכבוד הדדי". טל לעומת זאת מתלהב בעיקר מכל בעלי החיים שאינם עופות – ועדיין שייכים למחלקה: הארמדילו, האיילה הגמדית, ובמיוחד התנינים שבצפרייה הטרופית – להם הוא רוחש כבוד מיוחד(יש לטל אפילו קעקוע של תנין - כאות הערכה לחיה מרשימה זו). טל גם נהנה מהדורסים. "ווסלי" החיוואי מקבל את פניו בכל בוקר וטל מאמין שבשפתו החיוויאית גם אומר לו "בוקר טוב", ועיטי סלעים הם ללא ספק השולטים בתצוגת הדורסים, איתם אף אחד לא מתעסק – לא מטפלים ולא הנשרים. החלק הכי משמעותי בעבודת מטפלי הציפורים הוא ללא ספק המעורבות במיזמי הרבייה וההשבה לטבע של הנשרים. זו ההזדמנות לעשות שינוי אמיתי ולמרות שההשבה לטבע מתבצעת זמן מה לאחר שהגוזלים עוזבים את גן החיות, הבסיס למיזם והדאגה בחודשים הראשונים לחייהם של הגוזלים מרגש וחשוב לא פחות. טל מאמין שזהו אולי הדבר הכי חשוב שהוא יהיה מעורב בו (חוץ מגידול ילדים משלו- אולי...) העבודה עם ציפורים יכולה להיות גם די משעשעת: תוכי ארה שמחקה קולות, פינגווין שהולך כמו איש עם חליפה, וקקדו שעושה הצגות. ואיך אפשר שלא לצחוק כשבאמצע ניקיון בריכה בצפרייה נוחת פתאום משהו חם וצמיגי על הראש – כן, אין מטפל ציפורים שלא חווה חוויה זו (אבל איך אומרים – זה מביא מזל, נכון?) ומה לגבי מסר למבקרים? ובכן, העופות הם בעלי חיים מרתקים,שמתאימים את עצמם בצורה מדהימה לסביבה שלהן (למשל הפינגווינים שבנויים בצורה מושלמת לצלילה ושחייה במים, אוחים שתעופתם חרישית ויש להם מעין ציציות שנועדו לכיוון קולות הטרף שלהם ישירות לאוזניים, הלורים שלשונם היא כמו מברשת לאיסוף אבקנים מפרחים ועוד. ולמרות שכמעט אף אחד לא בא לגן החיות לראות ציפור (אלא פיל, ג'ירפה, אריה או קוף) – כדאי לדעת שיש מגוון רב של מיני ציפורים מדהימים בגן החיות והן מייצגות רק טיפה בים מהמגוון העשיר שיש בטבע. כמו כן אחד מתפקידנו בתור גן חיות הוא להציג מיני ציפורים שנמצאים בסכנת הכחדה ולסייע במה שאפשר ולדוגמא פרוייקט הנשרים.

 

 

צילום: רותי שולר