|
|
|
ציפורים ופרחים
הפעם הראשונה שביקרתי בגן החיות התנ"כי, כשהיה במתחם הר הצופים, הייתה בשנת 1947 בזמן המנדט הבריטי. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן לאחר מלחמת השחרור, הוכרז מתחם הר הצופים כשטח מפורז ישראלי בחסות האו"ם. הירדנים הסכימו שאנחנו נעלה אספקה וציוד לשוטרים הישראלים ששמרו על המקום והוחלפו כל שלושה חודשים. אחי דוד מונה למפקד גזרת הר הצופים, הוא דאג לשלומם ומזונותיהם של החיות בגן החיות. בתיווך נציג האו"מ הוא השיג הסכם עם המוכתר של הכפר עיסוויה שיקנה ממנו חמור אחד בכל שבוע כדי להאכיל את האריות וחיות הטרף האחרות שבגן. המוכתר לא שש למכור לישראלים את החמורים שלו מחשש שיאשימו אותו בבגידה. לבסוף דוד שכנע אותו לקיים את העסקה לאחר שאיים לשחרר את כל חיות הטרף......
אחרי מלחמת השחרור הגן הועבר לחורשה מקסימה מאחרי מחנה שנלר, קרוב לביתי במחנה יהודה ומאז נהייתי אחד מן המבקרים הקבועים. בשנת 1957 קבעתי את הפגישה הראשונה עם אשתי לעתיד חנה בגן החיות. מהרישומים הרבים שציירה באותה פגישה ועד שהגן עבר למיקומו הנוכחי היא יצרה סדרה של כ-35 תחריטים צבעוניים שהוצגו בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל. בקיץ 2006 חלק מהם הוצגו בתערוכה בגן החיות יחד עם מספר ציורי שמן, אקוורלים ורישומים שלי. בפורים 1959 ארגנו בית הספר לאמנות בצלאל ובתי ספר אחרים תהלוכת "עדליידע" בירושלים. השתתפו בה גם צוות גן החיות התנ"כי עם מספר חיות הגן. משפחתי הצעירה הצטרפה לקבוצה בתחפושת של קנגורו כשבתנו בת השנה יושבת בכיס של אבא קנגורו ואמא קנגורו, בהריון, אוחזת בזנבו הארוך של בעלה. לפני שנתיים התחלתי לצייר סדרת ציורי שמן ואקוורלים בנושא עופות. הציורים בתערוכה הנוכחית כולם יוצרו בשנים האחרונות. נעזרתי ברישומים שעשיתי במשך שנים רבות באגמון החולה ובגן-החיות התנ"כי. תודתי נתונה לפרופסור שולוב ולכל עובדי הגן משנת 1947 עד היום.
|
.jpg)