מקלון וייטנאמי

מקלון וייטנאמי

בתצוגה קטנה בחדר של פיני אמיתי שבגן החיות לילדים מסתתרים המקלונים, מסתתרים היטב! המקלונים מוסווים כדמות ענפים או עלים הצומחים בסביבת מחייתם ונחשבים בין הטובים שבאומני ההסוואה בטבע. זוהי קבוצה מיוחדת השייכת לסדרה נפרדת בתוך מחלקת החרקים. מעל 2500 מינים ידועים מהעולם, רובם חיים באזורים הטרופיים אך ישנם מינים החיים באזורים ממוזגים יותר כגון ניו-זילנד ואירופה. בארץ חיים רק מספר מינים בודדים. המקלונים הם בעלי גלגול חסר, כלומר, במקום זחל וגולם ישנם מספר שלבי נימפה המזכירה בצורתה את הבוגר אך אינה בוגרת מינית ואינה מכונפת. כל המקלונים הינם צמחונים הנעים באיטיות בין העלים בחפשם אחר מזון. המינים שמסוגלים לעוף הינם מעופפים לא טובים. כיוון שבריחה והפחדה לא ירתיעו את אויביהם נסמכים המקלונים על הסוואה בכדי לחמוק מטורפים. גופם של המקלונים דומה לענף או עלה, צבעם תואם (גוונים של חום וירוק) ואפילו תנועתם מחקה את רעידת הענפים הדקים והעלים ברוח.
בגן החיות חיים להם בשלווה שני מיני מקלונים: המקלון הוויטנאמי והמקלון הקוצני. המקלון הוויטנאמי ארוך ודומה לענף ואילו המקלון הקוצני דומה לעלה ומכוסה בקוצים. שני המינים מציגים תכונות מעניינות ומוזרות בעת הרבייה. המקלונים אינם תלויים בזכר לצורכי רבייה ונקבות יכולות “לשכפל “ את עצמן. לרוב נוכחות הזכרים חיונית רק כדי לייצר עוד זכרים. בשבי מטילות הנקבות ביצים לא מופרות, אך פוריות מתפתחות לנקבות חדשות. תופעה זו ידועה כפרתנוגנזה או רביית בתולין. בטבע ידועים זכרים ממין זה אך הם נדירים וקטנים יותר. במקרה של המקלון הויטנאמי שמוצג בגן החיות התנ"כי אין בכלל זכרים! אצל המקלון הקוצני הזדווגות היא חלק הכרחי מהרבייה והחלק המעניין הוא דווקא הטלת הביצים ובקיעת הנימפות הצעירות. לאחר ההזדווגות הנקבות מפזרות את הביצים על הקרקע. צורת הביצים מזכירה זרעים והן מכילות חלק אכיל. תכונות אלה מושכות אליהן נמלים האוספות את הביצים אל קיניהן. הנמלים אוכלות את החלק האכיל וזורקות את הביצה למזבלת הקן, שם הן מוגנות מטריפה בעת התפתחותן. כאשר הנימפות בוקעות צורת גופן מחקה את צורת גופן של הנמלים וכן הן מוגנות מפני טריפה על-ידי ציפורים, שנמנעות לעיתים קרובות מאכילת נמלים.