סוס פוני

סוס פוני

שם מדעי: Equus ferus caballus
מצב בעולם: נפוץ
בגן החיות התנ"כי: 3 פרטים בגן החיות לילדים
לפני כ- 4500-6500 שנים בוית הסוס לראשונה. הביות התרחש בערבות אסיה התיכונה כאשר תושבי האזור, שאימצו אורח חיים נוודי נזקקו לחיה גדולה וחזקה שתסייע בנשיאת הציוד בעת הנדודים. הסוס היה בהמת הבית האחרונה שבויתה. בזמן ביותו כבר ליוו הכבשים, העזים והבקר את האדם. אבל, למרות ביותו המאוחר יחסית התפשט השימוש בסוסים במהרה ולפני כ- 3000 שנים כבר בוית הסוס והיה בשימוש בכל אסיה, אירופה וצפון אפריקה. התפשטות הביות הביאה למעשה כליה על אוכלוסיות הבר של הסוסים וכיום נשאר רק גזע בר אחד של סוסים, סוס פרז'וולסקי, החי בערבות מונגוליה וגם הוא ניצל רק בשנים האחרונות מכליה. אופן השימוש בסוס התרחב גם הוא והסוסים לא שימשו עוד רק כבהמת משא אלא סיפקו גם חלב, עורות ובשר וכמובן שימשו לרכיבה. אבל, התפשטות הביות והגיוון בדרישות מהסוסים הביא עימו לא רק את הכליה אלא גם את הברירה המלאכותית וגזעים שונים פותחו באזורים שונים בעולם בכדי לענות על הדרישות השונות. סוסים מהירים, סוסים חזקים, סוסים שעמידים לקור, או לחום וגם סוסים נמוכים. הסוסים הנמוכים, שגובהם אינו עולה על 1.47 מטרים באזור הכתף (14.2 ידיים – המידה אנגלית הרשמית), מכונים פונים. ישנם מספר מיני פונים כאשר המפורסם שבהם הוא אולי הפוני השטלנדי. הפוני השטלנדי החביב הוא אחד הגזעים הנפוצים בפינות חי. גובהו הממוצע הוא כ- 95 סנטימטרים, אולם אל תתנו לגודלו להטעות אתכם. הפוני השטלנדי נחשב לסוס החזק יותר יחסית לגודלו. מקורו של הפוני השטלנדי הוא בסוסים שחיו באזור מוצאו, איי שטלנד שבים הצפוני, שהוכלאו בסוסיהם של הויקינגים שחלפו באיים בדרכם לפשיטות ביזה בבריטניה. באיים שימש הפוני לנשיאת כבול, ששימש לחימום, מהביצות לבתים וכן לנשיאת אצות, ששימשו כדשן, מחוף הים לשדות. בגן החיות התנ"כי מייצגת את הגזע המיוחד הזה "גרמלין", ואת סוסי הפוני מייצגים גם "וילי" ו"יסמין", כולם בגן החיות לילדים.

(צילום: פלורי ואן אסן)