מנדריל

מנדריל

שם מדעי: Mandrillus sphinx
מצב בעולם: פגיע
בגן החיות: קבוצה מתרבה (אחת הגדולות בעולם)

המנדרילים הם מהמינים הצבעוניים ביותר בגן החיות. המנדרילים הם קרוביהם של הבבונים המוכרים יותר אך הם נבדלים מהם בכמה תכונות. ראשית, המנדרילים נבדלים מהבבונים בצבעוניותם. פניהם וישבנם של המנדרילים, בעיקר של הזכרים, מקושטים בגוונים עזים של אדום, כחול וצהוב ועל תפקידם האפשרי של הצבעים נרחיב בהמשך. המנדרילים נבדלים מהבבונים גם באזור מחייתם. בעוד הבבונים חובבים אזורים פתוחים של סוואנה או נוף הררי, המנדרילים הם דיירים של יערות הגשם של קאמרון וגאבון שבמערב אפריקה. אבל ההבדל הקיצוני ביותר הוא באורח החיים. הבבונים חיים בקבוצות משפחתיות המונהגות בידי זכר שליט. במשך שנים רבות הניחו כי גם המנדרילים חיים במבנה חברתי דומה. רק בשנים האחרונות הסתבר כי המערכת החברתית של המנדרילים שונה לחלוטין. הם חיים בלהקות ענק המונות מאות פרטים ואף למעלה מאלף. להקות אלה מורכבות מנקבות, מצאצאיהן ומפרטים מתבגרים. הזכרים הבוגרים אינם חיים בקבוצות באורח קבע ומצטרפים אליהן רק כאשר הנקבות מיוחמות. הזכרים נאבקים ביניהם על הזכות להצטרף אל קבוצות הנקבות ולהזדווג עימן. התחרות העזה בין הזכרים על הזכות להזדווג עם הנקבות היא הגורם להבדלי הגודל והצבע בין הזכרים לנקבות. בכדי לנצח בכמה שיותר קרבות פיתחו הזכרים גוף גדול וניבים ענקיים והם גם חזקים ביותר. גם הצבעים העזים משמשים כאן את הזכרים. ההערכה המקובלת כיום היא כי הצבעים מעידים על בריאותם של הזכרים ועל איכותם. צבעים חזקים יותר מעידים על זכר בריא וחזק יותר. הצבעים מודגשים עוד יותר על ידי הבעות הפנים המגוונות של המנדרילים. לפני הקרבות הזכרים יכולים לשפוט זה את איכותו של זה לפי גודל הגוף, גודל הניבים והצבעים ואם הפער גדול מדי יוותר החלש ויחסוך מעצמו פציעות מיותרות. ייתכן עוד כי הצבעים מאפשרים גם לנקבות לשפוט את הזכרים המצטרפים לקבוצה, לשפוט את איכותם כאבות אפשריים ולבחור עם מי מהם הן מעוניינות להזדווג.

בטבע קבוצות הענק של המנדרילים נעות בעיקר על קרקע היער בעת החיפוש אחר מזון, למרות שהם מטפסים מצוינים. מזונם העיקרי של המנדרילים הוא צמחוני וכולל זרעים, פירות, עלים וקליפות עצים אך הם לא יהססו ללכוד ולאכול בעלי חיים כגון: חרקים, צבים, ציפורים ואפילו יונקים קטנים כמו הצביון. בעת החיפוש אחר מזון מרבים המנדרילים לחפור בקרקע. מי שיסתכל על התצוגה יראה כי מנהג זה לא נעלם גם כאן בשבי והמנדרילים מרבים לחפור בקרקע בחפשם אחר המזון שאנו מפזרים להם. כיום, כאשר בית גידולם המיוער הולך ונהרס, מתרבים המקרים בהם להקות מנדרילים פושטות על שדות חקלאיים של בננות, מניוק, קסאווה ועוד גידולים. החיכוך ההולך וגובר עם בני האדם הפולשים אל היערות גורם להקטנת אוכלוסיות המנדרילים והם נמצאים כיום בסכנת הכחדה. כאן בגן החיות ישנה קבוצה מתרבה המורכבת מזכר בוגר דומיננטי, מספר נקבות בוגרות וכן זכרים ונקבות צעירים. הקבוצה שלנו שייכת לאוכלוסייה האירופית של המנדרילים המנוהלת בצורה מרוכזת בכדי להגדיל את מספרי המנדרילים בגני החיות ולהגן על המין מפני הכחדה.