סוריקטה

סוריקטה

שם מדעי: Suricata suricatta
מצב בעולם: בסיכון נמוך
בגן החיות: קבוצה מתרבה

הסוריקאטה היא אחד המינים הקטנים במשפחת הנמייתיים ולכן קרובת משפחה של הנמיות החיות בישראל. הסוריקאטות מגיעות אלינו מאזורים שחונים של מדבר וערבות דשא באזורים הדרומיים של אפריקה שם הן חיות בקבוצות משפחתיות המונות בדרך-כלל עד 30 פרטים. כל קבוצה כזו מורכבת מ 1-3 זוגות מתרבים ועוד פרטים שאינם מתרבים, אך עוזרים לזוג המתרבה בגידול הצאצאים. הגורים נולדים לאחר הריון של כ-11 שבועות. בתחילה הם חסרי-אונים וזקוקים לטיפולה הצמוד של אימם, אך במהרה הם מתחילים לשוטט מחוץ למחילה בה נולדו ולאחר כשמונה שבועות הם נגמלים. עם זאת, הם עדיין אינם ציידים מיומנים וכל הפרטים בקבוצה מסייעים להם במציאת מזון ולכידתו. בבית גידולם המדברי, הסוריקאטות אוכלות בעיקר בעלי-חיים קטנים - חסרי-חוליות (חרקים, עקרבים, עכבישים וכד'), יונקים קטנים, ציפורים או זוחלים, וגם ביצים והם מוסיפים מעט מזון צמחי. הם ציידים מעולים ומצטיינים בלכידת בעלי חיים ארסיים, כגון עקרבים, אותם הם מגלגלים בחול עד שהעוקץ נפרד מהגוף והעקרב אינו מסוכן עוד. דרך נוספת בה מסייעים חברי הקבוצה לטיפול בגורים הוא על-ידי הגנה מפני טורפים. הסוריקאטות ידועות בזכות התנהגות השמירה שלהן, בה הן מטפסות לנקודת תצפית, עומדות על שתי רגליהן האחוריות וסוקרות את הסביבה בכדי לאתר טורפים. השמירה היא לא רק על הגורים אלא על הקבוצה כולה וכאשר מתגלה טורף מתריע על כך השומר בקריאה שבדרך-כלל גורמת לכולם לנוס למחילות. למרות שהעבר נחשבה התנהגות זו להתנהגות אלטרואיסטית, בה המפרט מסכן עצמו בכדי להגן על אחרים, הראו מחקרים כי למעשה השומר עולה על משמרתו רק כאשר שבע ואינו צריך לחפש מזון, וניצב במקום בו הוא יהיה הראשון להגיע למחילה הבטוחה. למעשה, עמדת השמירה כה בטוחה, שהפרטים לעיתים מתחרים ביניהם מי יעלה לשמור.