עז הבית

עז הבית

שם מדעי: Capra aegagrus hircus
מצב בעולם: נפוץ
בגן החיות התנ"כי: קבוצה גדולה מתרבה בפינת החי
בתנ"ך: העז מוסכר בתנ"ך בשם עז ושעיר
לפני אלפי שנים החל האדם לביית חיות בר לשימושו. ביות הוא תהליך ארוך במהלכו מטפח האדם תכונות רצויות בבעלי החיים ( תפוקת חלב גבוהה, בשר איכותי, צמר משובח, יכולת נשיאת משאות כבדים, שמירה וכיוצא בזאת) ומשנה אותו עד כדי כך שלעיתים בעל החיים המבוית שונה לחלוטין מחיית הבר ממנה הוא טופח. ביות מינים שונים של בעלי חיים התבצע במקומות שונים בעולם ועל ידי תרבויות שונות: כבשי הבית על זניהם השונים בויתו מכבשי בר באסיה התיכונה, תרנגול הבית בוית מתרנגול הבר של דרום מזרח אסיה, החמור בוית כנראה מהערוד והפרא במזרח אפריקה האלפקה בויתה בדרום אמריקה והארנבון בוית באירופה. עז הבית היא אחת מבעלי החיים המתורבתים העתיקים ביותר. במשך אלפי שנים נהגו בני האדם להשתמש בחלב עזים, בבשרו, בשערו ובעורו. השימוש בעור העז היה להכנת נאדים לצורך אחסון נוזלים. במאה האחרונה אף היו העִזים לחיית מחמד. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים וכמו הכבש, היא מבהמות הבית החשובות ביותר. באזורינו היבש חשיבותה אף גבוהה יותר כיוון שהעז מותאמת לחיים באזורים מדבריים ויכולה להתקיים על מרעה דל ומעט מים. בעבר נחשב בשר הגדי כמעדן ("לך נא אל הצאן וקח לך משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב." - בראשית כ"ז ט') אבל היום בשר עיזים אינו מאכל מקובל. בתקופת בית המקדש היו משלחים ביום הכיפורים שעיר עזים (תיש) לעזאזל, כלומר אל המדבר, וזה היה נושא עמו את חטאי עם ישראל ("וְהַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עָלָיו--לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, הַמִּדְבָּרָה." – ויקרא ט"ז י') .
אתם מוזמנים לבוא וללטף את העזים והכבשים במתחם פינת הליטוף שבגן החיות לילדים.
 

(צילום: יערה תמרי)