ויקוניה

ויקוניה

שם מדעי: Vicugna vicugna
מצב בעולם: פגיע
בגן החיות התנ"כי: 2 פרטים בחצר הדרום אמריקאית
הויקוניה היא מין גמל שמגיע ממישורי עשב וערבות בהרי האנדים הגבוהים בדרום אמריקה, מפרו דרומה לצפון צ'ילה וארגנטינה. זהו מין הגמל היחידי הזקוק לגישה יומית למים ולכן היא נמצאת בדרך-כלל לא רחוק ממקורות מים באזור תפוצתה. הויקוניות חיות בקבוצות המכילות זכר שליט, נקבות וצעירים וניזונות בעיקר מעשב. הויקוניה היא הקטנה ביותר במשפחת הגמליים. צימרה עדין במיוחד ולכן מבוקש מאוד. חיה במקומות גבוהים מ- 3,600 עד 4,800 מטר. הויקוניה והגואנקו הן בהמות בר, ואילו שתי הבהמות האחרות ממשפחת הגמליים – הלמה והאלפקה, בוייתי ע"י האדם. בעבר נהגו התושבים המקומיים ללכוד את הויקוניות, לגזוז את צמרן המשובח ולשחררן חזרה לטבע. עם הגעת האירופים ניצודו הויקוניות וכמעט שנכחדו. כיום האוכלוסייה התאוששה באופן חלקי תודות להגנה מפני ציד. את הויקוניה תוכלו לראות בחצר הדרום –אמריקאית יחד עם עוד בעלי חיים מדרום אמריקה כגון הטפיר והקפיבארה.

משפחת הגמליים – כיום נחלקת המשפחה לשתי קבוצות עיקריות – הגמלים של אסיה ואפריקה (הסוג גמל) והלאמות של אמריקה הדרומית (הסוג לאמה, מלבד הויקוניה שהוא שייך לסוג ויקוניה). נציגיו של הסוג גמל הסתגלו לחיים בסביבה צחיחה (הגמל החד-דבשתי והגמל הדו-דבשתי). הלאמות הן חיות טיפוסיות של איזורים הרריים וכולן שוכנות באמריקה הדרומית. הגמליים מכוסים בשיער צימרי, זה של האלפקה והויקוניה הוא ארוך ורך במיוחד ולפיכך גם נודע לו ערך מסחרי רב. כולם בעלי צוואר ארוך, ראש קטן ורגליים גבוהות ודקות. הם נימנים עם מכפילי הפרסה. האצבעות מרופדות בחלקן התחתון בכריות סיביות וגמישות, המעניקות לגוף אחיזה איתנה בפני שטח רכים. השפה העליונה שסועה ומשתרבבת וכמעט ואינה רגישה לצמחיה הנוקשה והקוצנית שרבים מבני המשפחה ניזון ממנה. גמלים עמידים במיוחד לצמא ומסוגלים לא לשתות מספר ימים. הגמליים אינם מוגדרים כמעלי-גירה מושלמים. הקיבה בת שלושה מדורים בלבד, לעומת ארבעה מדורים שיש למעלי-גירה מושלמים.
 

(צילום: תמר רביב)